על הפסוק בפרשת השבוע (שמות טז, לה) אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן, כותב רש"י: 'בשבעה באדר פסק המן מלירד, ונסתפקו ממן שלקטו בו ביום עד שהקריבו העומר בששה עשר בניסן'.
והשאלה הנשאלת: כיצד הותירו מהמן משבעה באדר עד ט"ז ניסן, הרי היה אסור להותיר מהמן מיום אחד לחברו, כפי שהצטוו למעלה בפרשה (פסוק יט) "אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"!
תפריט