איך אכלו סעודה ביום הכיפורים?

[אשר פרל]

הדעת זקנים מתרץ שמעשה הקרבת הקרבנות אפשר שלא היה ביום רדת משה מן ההר, כי אם ביום השני או השלישי ואע"ג דקרא דויבא משה נכתב לפני הפסוק של ויהי ממחרת לא מדובר אלא ממחרת יום הכיפורים ומעשה האכילה היה באותו יום , ומה שיצא לקראתו היה ביום ראשון , ומה שאכלו עימו היה ביום אחר . וכ"ז לפי שיטת רש"י אליבא דמ"ד שאומר שיתרו בא לאחר מתן תורה , אבל למ"ד יתרו קודם מתן תורה בא , יש לומר דאפשר דזה המעשה שישב משה לשפוט את העם היה קודם מתן תורה , כי גם רש"י ז"ל פירש בפרשת בשלח כי במרה נצטוו על הדינין , וא"כ יש לומר שאכלו עימו ביום בואו

[מנחם כהן]

הרא"ם כתב שכבר מצינו שאכלו ביום כיפור כשנבנה הבית קל וחומר ביום שהוריד בו השי"ת התורה והלוחות.

[מרדכי דב אינדיג]

שמעתי בשם הר"א מבעלזא שרק משה רבינו כבר ידע את כל התורה, ולכן רק משה רבינו לא אכל אולם אהרון והזקנים עדיין לא ידעו ומשום כך נאמר שמשה רבינו היה עומד ומשמש עליהם כי הוא לא אכל, אבל בלאו הכי י"ל על פי דברי הריב"ש שאת המועדים שמרו ישראל רק מהשנה השניה ואילך.

[אריה רוקר]

כתב הרמב"ן – וגם כן אין הכוונה שיהיה ממחרתו ממש, כי לא אכלו ביום הכיפורים, אם היה להם יום הכיפורים בשנה הראשונה קודם שנצטוו בו, ועוד כי ביום הכיפורים נתנו הלוחות האחרונות, וממחרתו ירד משה ודבר עם בני ישראל, ויצום את כל אשר דבר השם אתו בהר סיני, ואיננו יום המשפט שיעמוד העם עליו מהבקר עד הערב עכ"ל. יוצא מדבריו שהכל היה כמה ימים אחרי יום הכפורים, וגם לכאורה בשנה הראשונה עדיין לא היה יום הכפורים.

[אורי לוזני]

עי' העמק דבר שגרסה הנכונה "לאחר יום הכפרה", ז"א לאחר היום שבו הביא יתרו את קרבנותיו. וחייבים לפרש כך כי אחרת יוצא שביום בו משה ירד מההר עם לוחות הברית השניות במקום ללכת לעם הוא התעסק עם חותנו – זה יותר קשה לומר ממה שהם אכלו ביום הכיפורים.

[מאת]

תגובות