איך קיימו מצות מילה בלילה, והלא אסור למול בלילה!

[יעקב גדליהו תפילנסקי]

החיד"א בהגש"פ מתרץ שלילה זו יש לו דין של לילה כיום יאיר

[ברוך יהודה כ"ץ]

א. רש"י כותב כן בשם המכילתא, אך באמת במכילתא עצמו לא כתוב שזה היה בלילה, ובכריתות (ט.) כתב רש"י דבר זה ולא כתב שהיה בלילה, וגם בפרקי דרבי אליעזר (פרק כט) כתב שהיה ביום, וכן כתוב בבמדבר רבה (יא ג).
ב. ב"יפה תואר" וב"משכיל לדוד" תירצו שזה לא היה ממש בלילה אלא סמוך ללילה.
ג. בחידושי הרש"ש כתב (על שיר השירים רבה א נז) דעדיין לא נצטוו על איסור זה, וכן כתב התוי"ט (פסחים פרק י משנה ה).
ד. החיד"א תירץ על פי הזוה"ק שכתב (שמות לח.) שליל יציאת מצרים האיר כמו יום בתקופת תמוז, ולכן נחשב כיום לכל דיניו, עיי"ש דברים נפלאים.
עיין עוד תירוצים בזרע שמשון (פרשת בא) ובגן רוה (דברי חנוך אות ז) ובשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"א סוף סימן קכט) ועוד הרבה ואכמ"ל.

[יצחק יהודה יחיאל קופמן]

א. דעת הגן רוה שטעות סופרים נפלה כאן ולא מלו אלא ביום.
ב. הוראת שעה היתה.
ג. לפני מתן תורה היתה הדין שמילה שלא בזמנה כשרה בין ביום ובין בלילה והיה אז שלא בזמנה כי לא נימולו אותם השנים שהיו במצרים.
ד. אפ"ל ע"פ הזוה"ק שזרחה להם השמש כביומי דניסן באותה לילה , מפני זה הותרו למול אז.
ה. בספר חבצלת השרון תירץ דהפסוק דממנה נלמדה דין זה לאחר מתן תורה נאמרה (מגילה ז. וביום השמיני ימול וגו'.)
ו. אפ"ל ע"פ השו"ע יו"ד סי' רסח ס"ג. שגר שנימול בלילה מילתו כשרה. שע"כ הותרו לימול בלילה זה.
ז. בפרדס יוסף מביא תירוץ בשם בנו ר' דוד ,על פי דברי המהרי"ט בקידושין כ"ט. שמותר למול בלילה לצורך אכילת קדשים שלא יבוא לידי נותר וא"כ בקרבן פסח כתוב 'ולא תותירו ממנו עד בוקר' ולכן הותר להם למול באותה לילה.

[גרשון בלאס]

א. כרבי שמעון בן אלעזר דמילה שלא בזמנה בין ביום ובין בלילה.
ב. שלא מלו בלילה אלא הדמים שמו בלילה וכך תירץ באבני שוהם.

[מאת]

תגובות