איני יודע

[בן ציון יעקובי]

כוונתו כפשוטו וזה מורה על גודל ענוותנותו של רש"י שלא בוש לכתוב בפירוש שאינו יודע מה הפירוש או הפשט של דבר מה.

[ד. קרייזמן]

במחילה מכבודכם, לא ייתכן לומר על רבן של ישראל שכתב את פירושו על פי רוח הקודש, שבאמת לא ידע. אלא כפי שמקובל בקרב שלומי אמוני ישראל שכל פעם שרש"י כותב "איני יודע" או בסגנון הזה, מדובר במקומות שרמוז בהם סוד גדול שרש"י לא היה יכול לכותבו להמון העם.

[בן ציון יעקובי]

אין מקום להתרעם, אצטט מילה במילה ממה שכתב בעל החוות יאיר בשו"ת חוט השני: "תשובה לגדול אחד אלופי ומיודעי אשר האשמני על השגתי על גדולי הקדמונים:
קראת אחרי מלא איך נשאני רוחי ומלאני לבי להשיג על הקדמונים אחזו שער אשר קטנם בה ממתני ומה גם לומר דאישתמיטתייהו דברי הש"ס והפוסקים… וכן רש"י בעצמו כתב בפירושו לחומש בששה מקומות איני יודע כו' ולא ידעתי וכו' ומהם בפ' מצורע 'ולשון תנוך לא נודע לי' ובתי"ט פי"ד דנגעים מייתי ת"כ דמפרשו. וכן כתב עוד רש"י בפי' לנביאים בכמה דוכתי וכן כתב עוד בש"ס בהרבה מקומות, אפס קצתם תראה בברכות ספ"ג (דכ"ה ע"ב) מאן שמעת ליה דאמר כולי בית כד' אמות דמי רשב"א ופי' רש"י לא ידעתי היכן… וכן ראיתי ממחברים שבכל דור ודור שקדמוני לא נמנעו להשיג על גדולים שלפניהם בכל אופן המועיל. ואף כי ידעתי ונגרע ערכי מערכי המחברים שקדמוני מ"מ הרי כל אחד קיבל שלו מסיני וגם לצעירי רועה צאן כמוני הונח מקום להתגדר בו לכן אבחר דרכי אחזתיו ולא (ארפאנו) [ארפנו] כי תורה היא ואין מחניפים לשום אדם. ולשון זה כתב הרא"ש בתשובה (כלל נה סימן ט) ועיין בספר צדה לדרך פ' קדושים שחיבר בעל באר שבע הנ"ל. ודברי התמה בזה אינם אלא תמה ונאמר יחלצית"ו. כ"ד המתנצל על כתבו על הלוח מן הרוח אשר עליו אצל נבזה בעיניו כקליפות שום ובצל מלא תרווד רקב ונצל אשר ימיו כצל ומרוב התלאות תוכו נחר כאוד מוצל מכל דעת ומזימה נעור וריק (נכדם) [נרדם] ועצל". יאיר חיים בן הגאון כמוהר"ר משה שמשון זלה"ה בכרך.

[עורך תורני]

עיין גליון הש"ס ברכות כה: שמאסף עשרות מראי מקומות בכל הש"ס שרש"י גם כן כותב "איני יודע" בכל כינויי דיליה.

[יוסף יצחק]

בכללי רש"י של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש נבג"מ מבואר שוודאי שרש"י ידע לפרש את דברי הפסוק, אלא שאינם לפי דרך הפשט.

[יהודי שמח]

שמתם לב לזה שהחוות יאיר
יודע בדיוק כמה פעמים רש"י
על החומש כותב איני יודע?

[מאת]

תגובות